שמן זה יפה?

הופתעתי מאד לראות את השער החדש של עיתון "את", בו מופיעה השחקנית עירית קפלן עירומה כביום היוולדה. ובכן, עצם העובדה שהיא עירומה לא מפתיעה. מפתיעה העובדה שמבנה גופה לא תואם, בלשון המעטה, את הסטנדרטים של תצלומי עירום בעיתוני אופנה.

למיטב זיכרוני זו הפעם הראשונה שעל שערו של עיתון אופנה ישראלי מופיע תצלום עירום של אישה שמשקלה כמעט כפול משל דוגמנית/שחקנית ממוצעת. ועוד בעירום מלא.

לכאורה הפמיניסטיות צריכות לצהול משמחה – סופסוף זה קרה, סופסוף יש לגיטימציה ל"נשיות אחרת", כזו שלא מעודדת נשים להיצמד למידות "90-60-90"... האם ייתכן שמתחיל כאן טרנד חדש?

אם כן, "את" לא היו אלו שהתחילו אותו. את הרעיון המהפכני הם חבים לעיתון המוזיקה NME ומגזין האופנה LOVE ששמו על שערם את בת' דיטו, סולנית להקת אינדי רוק "The Gossip". דיטו שידועה באישיותה המוחצנת, פיה הגדול והמשתלח, טונות של ביטחון עצמי וכמובן עודף משקל (בו היא כלל לא מתביישת), לא מחמיצה הזדמנות להצטלם בעירום.

תצלומיה של דיטו משדרים ביטחון עצמי, אהבה וקבלה מוחלטת. היא לא מתביישת לרגע בהיותה "שמנה" (מילותיה שלה). לעומת זאת, כשנותנים מבט מעמיק בתמונתה של קפלן, מתעוררת תחושה שמשהו לא מסתדר, כי על אף נטייתה של קפלן לשדר בכל ראיון תקשורתי, תחושה של שלמות עם גופה, אהבה וקבלה עצמית, התצלום מקרין מבוכה קלה ואי נעימות. כשמסתכלים על עירית קפלן רואים שהיא לא באמת מרגישה בנוח, היא לא באמת מקבלת ואוהבת את גופה.

אם נשווה את הסטיילינג והקומפוזיציה שנעשו לדיטו ולקפלן, נגלה פערים עצומים – רקע שחור במקרה של קפלן, מול רקעים בוהקים ושמחים אצל דיטו; גרפיקת "שחור-לבן" סטנדרטית מול גרפיקה צבעונית ו"מרקדת". כמו הסטיילינג, גם התנוחות בהן הצטלמו שתי הנשים משדרות דברים שונים לחלוטין: דיטו נוטפת סקס-אפיל ואילו קפלן ביישנות.

אז נראה שלמרות שהשער של עיתון "את", נתן פתח להתבוננות שונה ולקח עמדה בוויכוח על הגדרת היופי הנשי המקובל, מהפכה של ממש עוד לא הגיעה לישראל.

מערכות של עיתוני נשים השתנו מאד ברבות השנים: יותר ויותר נשים ממלאות תפקידים בכירים בתחום, וכן חל מעבר מתחום בלעדי של גברים שמכתיבים לנשים כיצד להתנהג ואיך להיראות, לתחום שבו מתחילות הנשים לשלוט. כידוע לי מערכת עיתון "את" מורכבת כמעט כולה מנשים אך מסתבר כי גם נשים מוכשרות אלו עדיין שבויות בקונספציות ישנות על הגדרת יופי ונשיות.

בין אם זה באשמת הסטיילינג או בין אם זה בגלל הבחירה בדמותה של עירית קפלן, שאינה עוצמתית דייה כדי להעביר מסר, הניסיון שהיה כאן לעשיית שינוי ממשי, כשל.

השער הזה רחוק מלהיות מהפכני. כרגע , בעייני, הוא בעיקר מציצני.