בהמשך לפוסט הקודם שעסק ביחסי הון ושלטון בתחום התקשרות בישראל, ברצוני להתייחס לשידור סרטו של מיקי רוזנטל, "שיטת השקשוקה", בערוץ הראשון.העובדה שהסרט שודר בערוץ ממלכתי לאחר ששני הערוצים המסחריים הסירו ממנו את ידיהם, מוכיחה כי במדינת ישראל קיים צורך אמיתי בערוץ ממלכתי שאינו תלוי בשיקולים מסחריים. אמנם, ערוץ 1 רחוק מיליון שנות אור מהמודל הבריטי של ה-BBC אך לפחות הוא הצליח להציל מעט מכבודו כאשר שידר את הסרט הביקורתי.
רק ערוץ אשר לא תלוי בגופים מסחריים לשם קיומו וכתוצאה מכך פחות תלוי במדרג, יכול לשדר תכנים אחרים מאלו הנראים בערוצים המסחריים, גם אם פחות פופולאריים. על ערוץ כזה להביא הפקות מבחוץ או לייצר בעצמו הפקות בעלות תכנים ערכיים ותרבותיים אשר מחויבים לדיון ציבורי, גירוי סקרנותם והרחבת אופקיהם של הצופים.
באחריות המדינה לספק לציבור הצופים אלטרנטיבה ביקורתית לתכנים של הערוצים המסחריים. ללא ערוץ כזה (וללא אנשים כמו מיקי רוזנטל) משפחות כמו משפחת עופר ינצחו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה